בעבר אמא שלך היתה
מבקרת אותך באופן תמידי
היום זאת את שמבקרת את עצמך.
בעבר הבנות בכיתה
החרימו אותך
היום זאת את שמחרימה את עצמך.
בעבר נתת בלי סוף
וריצית את כולם
את ההורים, החברות וכל מי
שחששת שלא יקבל אותך.
היום זאת את לא שלא מקבלת את עצמך
ואין לך כוח לטפל בעצמך כי את מרוקנת.
בעבר חווית נטישה
של אב או אם
או של שניהם.
היום זאת את שנוטשת את עצמך.
כל יום, וכל רגע....
בעבר הקניטו את המראה שלך
מבנה הגוף
צבע העור
השיער
מידת הבגדים.
היום זאת את שמקניטה
את עצמך ומסתכלת על עצמך
בצורה חד מימדית.
בעבר, כל פעם שבכית
או כעסת
דחפו לך אוכל לפה
או אולי איזו מכה “קטנה”
שתרגעי ושתהיי בשקט.
היום זאת את שדוחפת את הרגשות עמוק פנימה.
משתיקה ונועלת אותם.
ואין לך מושג איך להרגע,
אז את מפצה בצורות אחרות
על אי היכולת שלך להתמודד עם רגש.
בעבר היית סביב
דמות הורית
שהתלוננה ללא הפסקה
והסבירה לך שהחיים לא הוגנים
ושלא משנה כמה תנסי, לא תצליחי.
והיום, זאת את שמתלוננת ומחליטה
לא לנסות.
בעבר לימדו אותך,
שכל הגברים רעים
לא נאמנים,
אלימים
ושווים הרבה יותר ממך.
והיום זאת את שמחזיקה
כל כך חזק באמונות האלו
שאת מצליחה לזמן
את כל הלא ראויים לחייך
ונשארת איתם בסבל רב.
כי הרי את מאמינה שגם את לא ראויה.
בעבר, לימדו אותך
שאסור לטעות
ושלטעויות יש מחיר.
ועדיף להתפשר מלהתחיל מחדש.
היום את זאת שכל כך מפחדת לטעות
שאת אפילו לא מנסה,
ומתפשרת.
בעבר חלמת
שיש ומלאכים
ושמחה ואור.
ואז חווית כאב גדול
שגרם לך להפסיק לחלום
היום זאת את שמכבה את
החלומות ואת האור
וכשיש שמחה ואור את מרגישה לא שייכת.
הכל אצלך,
המציאות שאת חיה,
היא זאת שאת מוכנה לקבל.
האנשים שמגיעים לחיים שלך
הם אלו שאת יודעת איך להתמודדת איתם.
הם אותה דמות מהעבר,
רק בגוף אחר.
ההזדמנויות שאת לא לוקחת
הן הטעויות שאת מפחדת לעשות.
והלמידה שאת מסרבת לקבל.
את המלאכים שמגיעים לחייך
את לא מצליחה לראות
כי הפסקת להאמין בטוב.
והפסקת לחלום.
הנטישות שאת חווה
החרדות שאת חווה
הן קריאות,
של הקול הפנימי שלך,
של הנפש שלך,
של האהבה שלך
להתעוררות.
הן מבקשות לתת להן ולך לצאת לאור!
ההתרוצצויות שלך בשדות של אחרים
בנסיון לתקן אותם.
הן הבריחה שלך
מלראות את עצמך
מלגעת ברגשות העמוקים שלך.
שצועקים כבר ביאוש!
קבלי אותנו
קבלי אותך
את ראויה
רק תאמיני
תאמיני אהובה
צאי לאור...
באהבה,
קרן
Comments