אם את מרגישה שאת בהצפה תמידית
מפוזרת
מרגישה שאת רק נותנת ומתרוקנתוכשאת מקבלת את יודעת שזה יעלה לך כפול.
גם ברגש וגם בנפש.
הדבר הראשון שהייתי מציעה לך ללמוד הוא איזון.....
כשאת בוחרת זוגיות או מסתכלת אחורה על הקשרים הזוגיים שהיו לך.
בטח ובטח אם יצאת מהם "מרוסקת" .
מבלי לחפור יותר מידי בעבראת יכולה להסיק שבחרת לעצמך מערכות יחסים לא מאוזנות.
כי אם את לא מאוזנת בתוכך את תבחרי חוסר איזון גם בחוץ.
אגב- לפעמים תבחרי מישהו שנראה לךמסודר, ומאורגן ומאופק ושלו אבל מהר מאוד תווכחי שבחרת שוב בקיצון.
אנחנו תמיד מחפשות בחוץ או את מה שחסר לנו
או את מה שיש לנו בעודף ואנחנו מתכחשות אליו,
כי אנחנו אוהבות את זה אצלנו.
ושתי הבחירות האלו הן בחירות לא מאוזנות וקיצוניות.
לימדו אותנו, לבחור בן זוג שהוא שונה מאיתנו כי שני ניגודים משלימים.
אבל בפועל זה לא מדוייק.
בדיוק כמו מים ושמן, אמנם שניהם נוזלים
אבל אחד צף על השני.
והם לא יכולים להתערבב ולהתאחד.
והמים לעולם יהיו חזקים יותר מהשמן.
גם בבחירת בן הזוג,
יש משמעות ענקית לאיזון ולהתאמה שמשתלבת ולא שצפה (מכאיבה) אחד על השניה (ולהפך)
אני פוגשת עשרות נשים (וגם אני הייתי בדיוק כך)
שבוחרות מערכות יחסיםשדרכן הן מנסות למלא חסרים ופצעים.אך העניין הוא, שחוסרים ופצעים זה בינך לבין עצמך קודם.
ומי שמאמינה גם יודעת שזה בינך לבין הבריאה.
וכל עוד לא תשיגי אמונה בעצמך
ואיזון בינך לבין העולם החיצוני.
יהיה לך מאוד קשה למצא נחת ורוגע ושלווה
במערכות היחסים שלך.
האהבה מגיעה בהמון צורות.
אבל אהבה ביסוד שלה היא ההפך הגמור מייצר קיצוני ודרמה.
אהבה אמיתית היא כזאת שהתדר שלה הוא שלום ולא מלחמה.
ולכן את תמיד יכולה לשאול את עצמך "מה אני מרגישה עכשיו?" האם פחד או צורך?
האם אני בוחרת ופועלת משיקול דעת לאחר מחשבה?
או מתוך פחד שאם לא אהיה איתו עולמי חרב עלי?
כי בכל מקום שהפחד מנהל אותך את יכולה להבין שאת לא מאוזנת.
לפחד זה טבעי ואפילו טוב, כי זאת העצירה שלך לבדוק רגע מה הצעד הבא.
אבל המטרה של הפחד בעולם הזה, היא לא לנהל אותך
אלא לפתוח בפנייך אפשרויות.
אם את בוחרת שוב ושוב גבר "חסר פחדים" ייצרי, שלווה (כביכול) שנראה מאוזן ובכך את מאמינה שאת תתאזני.
סביר להניח שבמציאות כעבור זמן תלמדי שבחרת מתוך חוסר איזון
כי שוב בחרת ב"מילוי" חיצוני "בקליפה" במקום בפיתוח עצמי לעבר האיזון הפנימי שלך.
ומה הוא בעצם איזון?
בשורה התחתונה
איזון זה להיות ערה למציאות
וערה לפחדים ולדפוסים שמנהלים אותך,
הפחדים והדפוסים הם לא המציאות,
הם הסרטים שאת חיה בהם.
בעוד שעצירה,
שאילת שאלה
והמתנה לתשובה פנימית אמיתית,
היא המציאות.
אני מציעה לך לכתוב לעצמך שאלות
ולהתחיל להתאמן על דברים קטנים כל פעם עד ששריר האיזון יהיה כל כך חזק
שכבר דברים יגיעו אליך יותר הקלות ויהפכו להרגל.
מה יש אצלו שאני מחפשת עבורי?
מה חסר לי בנפש שאני מזהה אצלו ורוצה עבורי?
מה אני לא אוהבת אצלו ואיפה זה קיים אצלי?
האם ה"שקט" שלו זה השקט שאני רוצה אצלי?
(אגב, כפי שרשמתי למעלה זה שקט מדומה. כי אם את בסערה תמידיתלא תדעי לזהות שקט אמיתי ותפגשי במערכות יחסים שנראות רגועות בחוץאבל ואייייי כמה זה יהיה וירגיש ההפך ככל שתהיו יחד....)
זה אולי נראה מסובך,
אבל זה כל כך פשוט
זה לזהות איפה את מפספסת שוב ושוב את הנורה האדומה אצלך שמסמלת לך הרבה לפני שאת שוב "מאבדת" את זה
ואז את לומדת לפעול מתוך איזון ולא מתוך פחד ודרמה ודפוסים מהבית...
באהבה, קרן שלי כץ *כל הזכויות שמורות
Comments